אוריינטציה לעולם העבודה

העבודה היא חיינו או לפחות חלק מהם, היא חלק משמעותי מהיומיום שלנו ותורמת לתחושת הערך העצמי. הכנת האדם להשתלבות מוצלחת בעולם העבודה עונה על צרכים רבים ובסיסיים כמו יציבות כלכלית, דימוי עצמי, פיתוח אישי ומסוגלות תעסוקתית.

הכשרה והקניית מושגים לעובד החדש לגבי תפקידו במקום העבודה, לגבי הארגון, מדיניות מקום העבודה ומערכת היחסים עם העובדים האחרים בו – הם בונוס מצוין ואבן דרך ליציאה לשוק העבודה.

במאמר זה נבחן את השוק ונלמד כיצד להשתלב באופן מוצלח בעולם התעסוקה תוך מיפוי היכולות האישיות ביחס לתפקיד הספציפי במקום העבודה בהיבט האישי והחברתי.

כיצד נראה שוק העבודה כיום ומהי ההשפעה הישירה עלינו כעובדים בו?
עידן החקלאות

מימי בראשית התבססה הכלכלה על עבודת האדמה, אנשים גידלו בחלקת האדמה שברשותם את אשר היו זקוקים למחייתם, בשלב מאוחר יותר התפתח המושג של סחר חליפין, האחד מגדל תפוחים, השני עגבניות וביום "שוק" החליפו את סחורתם וכך בכל בית קיימת כל הסחורה.

בסביבות המאה ה-17 החלו אצילים להשתלט על אזורי חקלאות, לעבד אותם, להעביד אנשים בתמורה למחייה ובכך לפתח מסחר בין אחוזות, לצבור הון, לקנות אדמות נוספות ולהמשיך לגדל "לצורך אוכל נפש".

עידן התעשייה

עם המהפכה התעשייתית, הכלכלה בעולם החלה לעבור שינוי משמעותי: לא עוד סחר חליפין, לא עוד אצילים המשתלטים על שטחי אדמה. או אז החלו להתגלות משאבי טבע כמו פחם, קיטור, ברזל ועוד. ממשאבים אלו החלו ליצור פיתוח המוני.

כך החל העולם להשתכלל עם רכבים, אניות, מטוסים ומהר מאד גם עם נשק. ענף זה החל לצבור תאוצה בתחילת המאה ה-20 ומגיע לשיאו ב- 2 מלחמות עולם. בד בבד עם ההתפתחות התעשייתית מתפתח כל הזמן המדע המגלה עוד ועוד המצאות המובילות שוב ושוב להתפתחות.

לאחר מלחמת העולם השנייה מתחילים המדענים לעסוק בחקר הטכנולוגיה והאלקטרוניקה, ומנסים לפתח מכונות שיקלו ויזרזו את עבודת הכפיים במפעלים. בתקופה זו הומצא גם המחשב, והחל משנות ה-50 עובר העולם מעידן של תעשייה לעידן המידע והמדע שיהפוך שוב את הכלכלה העולמית על פיה.

עידן המדע

בשוק קיימים בתי חרושת רבים. התעשיינים רוצים להגביר את התפוקה ואיכותה ולעזור לכוח האנושי בעבודתו, מה שמוביל להתפתחות הטכנולוגית. במחצית השניה של המאה ה-20 מתבססת הכלכלה על המצאות שתעזורנה להתפתחות התעשייה ולאורח החיים על פני חלקו המערבי של הגלובוס.

תהליך נוסף שהחל להתפתח לקראת שנות ה-60-70 הוא "גלובליזציה":

גלובליזציה (מלטינית גלובוס-כדור) היא התרחבות של הקשרים הפוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר.

תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד. במילים אחרות הגלובליזציה היא הפיכת העולם כולו לכפר אחד, מה ששוב מחזק את העברת המידע ממקום למקום, נוצרת שוב הרחבת שווקים ותהליכי יצוא-יבוא צוברים תאוצה. רמת החיים עולה וכך גם צרכי הפרט, הטכנולוגיה היא זו שמספקת כל העת את הנדרש.

בשנות ה-80 עובר העולם למהפכת ההייטק והמחשוב שנמשכת עד לשנות ה-2000 ועד בכלל.

מה קורה במדינת ישראל?

התעשייה הישראלית שבשנות ה-80 סבלה ממיתון, קופצת לתוך בועת הייטק ועד היום נחשבת מהמדינות המובילות בעולם בתחום זה. מתמחה במגזרים עתירי הון וידע ולא במגזרים מסורתיים עתירי עבודה כגון טקסטיל.

עידן היזמות

כאשר נוצר מצב שהטכנולוגיה מספקת את רוב השירותים הטכנולוגיים הנדרשים, הכלכלה משנה כיוון: לא עוד בתי חרושת ענקיים עם אלפי עובדים. אלא מפעילים בודדים וראשי תעשיה שעקב הגלובליזציה מתחרים תחרות קשה עם עמיתיהם מהעולם כולו.

כך נוצר הצורך ואך מתבקש לעשות שימוש בטכנולוגיה ולפתח משהו חדש שעדיין לא קיים. זהו עידן היזמות. מרבית העסקים שאנו מכירים אלו מיזמים בסדרי גודל שונים, כמו עסקים קטנים וגדולים, חברות וארגונים.

פרויקט-מיזם הוא תהליך מתוכנן היטב החותר להגשמתו של יעד מסוים, בפרויקט יש בדרך כלל משתתפים רבים המתואמים ביניהם מבחינת חלקו של כל אחד בפרויקט. בפרויקט שלושה משתני מפתח: זמן ההשקעה, עלות ההוצאות להגשמת הפרויקט ואיכות התוצר.

איך נראה העולם בעידן היזמות?

בעידן היזמות התחרות בשוק גבוהה והזמן לפעול הוא קצוב. מלבד זאת קיימת אי יציבות כאשר פעמים רבות סכומי כסף גדולים יורדים לטמיון בפשיטת רגל מול מתחרים ועוד. זה רק תורם לחוסר יציבות במקום העבודה, החלפת משרות בקצב מהיר, מחד- פיטורין רבים, ומאידך- התפתחות צעירים בשוק העבודה.

כדי להשתלב בשוק העבודה הדינמי והמתפתח בצורה נכונה, טובה, יעילה, מהנה, מספקת ויציבה- יש להכיר את השוק, לדעת למה מצפים ממך, ללמוד דפוסי התנהלות מול מעסיקים ומול צוות בעבודה ובכך למצוא עבודה טובה וגם להצליח בה לאורך זמן.

לסיום, טעימה קטנה מתוך הפרמטרים אותם מעמיד לנגד עיניו המעסיק העתידי שלך: דע את תפקידך!

ניסיון– לרוב המעסיק מעוניין בניסיון כלשהוא, גם אם לא ניסיון תעסוקתי, שיוכיח את זיקתך לתחום העבודה. משלח יד, אוסף הפעילויות והעיסוקים שביצעת במקומות עבודתך, ועוד.

מיומנויות– על מנת להצליח בתפקיד תעסוקתי אתה נדרש למיומנויות שונות המתחלקות לשתי קטגוריות עיקריות:

מיומנויות אנכיות- מתייחסות לכושר הניהול והמנהיגות של העובד.

מיומנויות עומק- מתייחסות לאיכות ולפריון העבודה.

כישורים– המעסיק תמיד יחפש בך תכונות אישיות חזקות שיש בהן כדי לתרום למשרתך, כישורים חברתיים, לעיתים גם כושר ביטוי, ידידותיות ואופטימיות.

יכולות בינאישיות– המעסיק תמיד יעדיף אותך כבעל מיומנויות רגשיות המאפשרות ניהול יחסים חברתיים, שמקורן בכישורים אמפתיים ויכולת לראות את האחר בלי לשפוט אותו או להתנשאות עליו.

עתה, כשיש בכליך מידע ורקע על שוק העבודה, ומעט הכוונה על הציפיות ממך- בחן את עצמך, את מידת התאמתך, צא ולמד מקרוב על התחום הרלוונטי עבורך, ומשם- הדרך למשרתך ברורה וקלה יותר. איחולי הצלחה!